"פרש הברונזה" ו"טטיאנה ואלכסנדר" / פאולינה סיימונס

הספרים "פרש הברונזה" ו"טטיאנה ואלכסנדר" הינם בין הספרים הטובים ביותר שקראתי.

הספרים מספרים על טטיאנה ואלכסנדר, החיים בלנינגרד בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
הקשר ביניהם, לצד המאורעות הקשים של המלחמה, מסופרים בצורה מרתקת, מפתיעה, שלא נותנת לקורא להניח מהיד את הספרים למרות 800 העמודים של כל אחד מהם.

אהבתי במיוחד את הדרך בה הסופרת מחברת בין סיפור האהבה הכמעט הבלתי אפשרי לבין אכזריות המלחמה.

למדתי מהספר, על הקשיים של האזרח הקטן בעת המלחמה ועל האכזריות והרוע של המנהיגים ברוסיה באותן השנים. מנהיגים אלו העדיפו להרעיב למוות את תושבי לנינגרד, מאשר להיכנע לבריטים ולגרמנים. למדתי גם על טיפשותם הבלתי נתפסת, בהחלטתם לאסור על חיילים להילקח בשבי על ידי הגרמנים. באופן אבסורדי, בתום המלחמה, חייל ששוחרר מהשבי בידי הגרמנים, נשלח לעבודות פרך בסיביר. לצד זאת, למדתי על תושייה ואומץ לב של ילדים ומבוגרים, על קשרים חזקים בתוך המשפחה וכמובן על אהבה ללא קץ.

הפרק הפותח מספר על ילדה, טטיאנה שמנסה לישון עד מאוחר ואחותה דאשה באה ומפריעה לה. מתואר בו על מערכת היחסים בין שתי אחיות מתבגרות, כאשר בבמהלך השיחה ביניהן, הוריהן קוראים להם לבוא לשמוע את הנאום החשוב של "החבר", מנהיג המפלגה. בנאום החשוב מתברר שהיום החלה מלחמה בין רוסיה וגרמניה ועל האזרחים לגלות סבלנות ואזרחות טובה. מרגע זה והלאה חיי המשפחה מתהפכים לחלוטין והילדות מתבגרות כמעט בין לילה. טטיאנה מסייעת למשפחתה להביא לחם ומצרכים בסיסיים הביתה כדי להצילם מרעב. היא יוצאת כל יום בסביבות חמש לפנות בוקר לעמוד בשלג ובקור בתור הארוך ללחם, כל זאת כאשר פצצות מוטלות על העיר. טטיאנה מוצגת כילדה שהייתה לפנים מפונקת וכעת היא כבחורה אמיצה שתעשה הכל עבור משפחתה. במקביל היא מתאהבת באלכסנדר שיוצא עם דאשה אחותה הגדולה. הספר הראשון מספר את אהבתם, הכמעט בלתי אפשרית, ועל הקשיים שהם חווים בשל אהבתה של דאשה לאלכסנדר. האהבה המשולשת מוצגת באופן מרתק מחד וטראגי מאידך.

בנוסף לכך, מתוארים גם חיי החיילים, המתקדמים לעבר הצבא הגרמני. ישנו קטע קפקאי למדי, בו מתואר אלכסנדר מוביל כיתת לוחמים, שהינם אסירים "שהמתיקו" את מאסרם בשירות בצבא, ומאחוריהם משתרכים להם אנשי המשטרה הצבאית שתפקידם לוודא שאף חייל, אסיר, לא יערוק לצבא הגרמני ולא יילקח בשבי. מטרתם להרוג כל חייל שינסה לעשות זאת. בעת שאלכסנדר וחייליו גוועים מרעב ומצמא, חיילי המשטרה אינם מוכנים לחלוק עימם את מצבור המזון והמים שברשותם. עד כדי כך הייתה נוראה המלחמה ההיא, בצד של הרוסים.

כאשר קראתי את הספרים הללו, חשבתי שהם הספרים הכי טובים שקראתי עד אז. לכן, המלצתי עליהם להרבה אנשים ותמיד קיבלתי מכולם את אותן התגובות– "מדהים", "לא יכולתי להניח לרגע מהיד", "קראתי את הספר הענק הזה בפחות משלושה ימים", "קראתי כל הלילה", "כמה בכיתי" ועוד ועוד. לא היה אדם שהמלצתי לו על הספרים הללו והוא לא נהנה מהם. רוב האנשים אמרו שאלו הספרים הטובים ביותר שקראו.

כיום אני יכולה לומר, שבשנה החולפת קראתי ספרים נוספים, לא פחות טובים כמו "עולם ללא קץ" של קן פולט או "שפת הפרחים" של ונסה דיפנבאו. אך עדין אין ספק ש"פרש הברונזה" ו"טטיאנה ואלכסנסדר" נכנסו אצלי למקום מכובד בספרייה.

הספר השלישי בטרילוגיה "גן הקיץ" מיותר לדעתי. הוא חוזר על הספרים הקודמים ופרט לחלק אחד בן כ- 100 עמודים (מתוך 800), אין בו שום חדש וחבל שכך. לכן, אני ממליצה לקרוא רק את שני הספרים הראשונים.

"פרש הברונזה" ו"טטיאנה ואלכסנדר" מומלצים בחום רב!



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s